אופסייט הנהלה

הרגע הכי חזק באופסייט שהנחיתי בשבוע שעבר היה דווקא בסיכום, כשכל אחד מהמנהלים בחר לומר מילה אישית על התרומה של האחר לצוות. שם נבנה אמון, ומתחילה הזהות ההנהלתית לעבוד וזה לא היה קורה אם לא היינו בוחרים לתת מקום וזמן ל"משימה" הזאת. 

עבודה על הנהלה לא מסתיימת ביום אחד. היא מתחילה בעצירה אמיצה, ובבחירה לבנות את ה"איך" לפני ה"מה".

ארגונים נמצאים עכשיו בתקופת האופסייטים. הנהלות עוצרות לרגע את המרוץ, מסתכלות קדימה ומשרטטות את השנה הבאה. 

2026 כבר מעבר לפינה. אסטרטגיה, יעדים ותוכניות עבודה הם חשובים וקריטים, אבל יש זווית נוספת שחשוב להסתכל עליה:

מי אנחנו כהנהלה?

לא רק מה נעשה, אלא איך נעבוד יחד.

איך נקבל החלטות, איך ננהל חילוקי דעות, איך נוודא שהקצב הגבוה לא בא על חשבון שותפות ואמון.

ברגע שעוצרים כהנהלה חשוב שלא תתמקדו רק בתכנון, אלא בבנייה של זהות. 

זהות הנהלה שמורכבת מאנשים מקצועיים, מנוסים ובכירים, שהופכים מצוות של יחידים לצוות הנהלה אחד.

כי הנהלה לא נמדדת בכמה החלטות היא מקבלת,

אלא בכמה היא מצליחה להחזיק אותן ביחד ולהביא לתוצאות.