ככה אמרה לי הבת שלי, כשהייתה בת 10. כן, ככה. ממש במילים האלו.
*
זה התחיל בהתלבטות לגבי רישום לאחד החוגים שהיא רצתה, לא הצלחנו לקבל החלטה.
בבוקר היום שמתחילים החוגים, היא שאלה : ״נו... אמא, מה עושים? רשמתם אותי לחוג?״
דמיינו לרגע את הסיטואציה.
בוקר של יום רגיל, אני כבר חייבת לצאת לעבודה ובבית 3 ילדים שצריכים להתארגן מהר ולבד.
אמא, שכבר נמצאת על הקצה אבל נושכת את השפה כדי להימנע ממילים כמו– ״נו, י-א-ללה, יאללה , למה אתם לא מוכנים כבר?!״
ברגע הזה ממש הילדה בוחרת לשאול את השאלה הזו???
בלי לחשוב יותר מדי פשוט יצא לי "מצטערת, לא יכולה לענות על זה עכשיו, נראה מה יהיה אחה״צ כשנחזור הביתה."
מבסוטה מעצמי שאני מצליחה לשמור על קור רוח, הילדה דווקא כעסה עלי מאוד.
היא הרימה את קולה עם דמעות בעיניים ואמרה לי את המשפט, שאני משאירה אותה באי-ודאות ושככה היא לא יכולה.
הסתכלתי עליה בהלם.
מה אמרת עכשיו? מה זה? אני לא יודעת לענות על זה.
אף אחד לא הכין אותי זה לזה מראש.
עכשיו אני באי-ודאות ואין לי מושג מה לעשות עם זה.
אז פשוט שתקתי.
העולם שלנו מלאאאאא באי וודאות.
רק השנים האחרונות הסבירו לנו כמה האי-ודאות שלנו גדולה.
מרוב שאנחנו לא יודעים להתמודד איתה אנחנו נמנעים בדרך כלל, שותקים, קופאים ואם אנחנו נשאים בפעולה אנחנו רצים לחפש פתרונות ותשובות. לא מאפשרים לרגע להיות.
היום, עם ה- AI המדובר, עוד יותר קל להשיג תשובות.
אך האם התשובות האלה באמת עונות לנו על האי-ודאות הזו? האם הן לא רק דוחקות אותה הצידה?
*
השבוע הגיע אלי מתאמן, עם התלבטות, רגע לפני שיחה עם המנכ״ל.
בעקבות שינוי ארגוני הוא מצא את עצמו בחוסר ודאות לגבי המשרה שלו ועל אף שהוא עובד מוערך, הוא היה קפוא ומבוהל, בניסיון נואש להמנע מהסיטואציה.
הוא ביקש ממני עצה וטיפים מה ואיך להגיד למנכ״ל.
ברגעים כאלה של אי-ודאות אנחנו צריכים ללכת בצעדים קטנים ופרקטיים. וכך עשינו.
התמקדנו בשיחה הצפויה ושאלנו
עם מה הוא רוצה לצאת ממנה ומה יחשב בעיניו כהצלחה.
הצלחנו לנסח יחד איך ירצה להרגיש מיד בתום המפגש.
האי וודאות שמה אותנו במקום של אי-נוחות ויציאה מאי-הנוחות תמיד מערערת אותנו.
כשאתם מזהים שהפחד מאי-ודאות מנהל אתכם, תחשבו על הצעדים הקטנים שאתם יכולים לעשות כדי להביא אתכם למצב שלם יותר כרגע.
השיחה שלו היתה טובה, השיגה את המטרה שלה (מבלי לדון באם ישאר שם או לא).
ומה עם הבת שלי אתם שואלים?
היא כבר עסוקה בסיפור אחר ☺️
Comments