מה בין מקצועיות, אמון והקשבה?

בשבוע שעבר העברנו Iris Freund ואני סדנא לתקשורת אפקטיבית באחד הארגונים שאנחנו מלוות.

בסדנא ניסינו קודם כל להבין מה הדבר שהכי חסר להם בתקשורת אפקטיבית בארגון. הם דיברו כמעט פה אחד על הקשבה.

לא, לא היה ספויילר. 

הם ממש מרגישים את זה.

בניסיון להתעמק ולהבין באמת -מה זאת הקשבה הזו שחסרה- הבנו שכל אחד מפרש את זה בצורה אחרת.

ואז אמרה אחת המשתתפות – ״הקשבה? הקשבה זה מקצועיות״.

היה שקט בחדר. גם אני קצת התבלבלתי לרגע.

לכאורה, אין קשר ישיר בין הקשבה למקצועיות. 

מקצועיות נתפסת לרוב כסט של מיומנויות, ידע וביצועים.

אבל כשרגע מנסים עוד קצת לצלול פנימה, מבינים שבמילה מקצועיות מתחבא האמון בינינו. ומנקודת המבט הזו, אנחנו כבר מתחילים להרגיש אחרת כלפי האמירה הזו.

חשבו על זה רגע. כשאתם בוחרים ספק, שוכרים עובד מפתח, או יוצאים לדרך עם שותף עסקי – אתם מחפשים מקצועיות. 

אבל מה באמת אתם מחפשים? אתם מחפשים מישהו שאתם יכולים לסמוך עליו. לסמוך על הידע, על היושרה, על היכולת שלו לספק את מה שהבטיח. 

תוך כדי הדינמיקה בחדר היתה לנו תובנה שמקצועיות פורצת דרך, כזו שמבדלת ארגונים ומנהיגים, היא לא רק עניין של ידע או ביצועים טכניים. היא נטועה עמוק ביכולת שלנו לייצר אמון – והקשבה אמיתית היא המפתח לאמון הזה.

כשאתם יוצאים לפגישה הבאה, כשאתם מקבלים החלטה ניהולית, או כשאתם מדברים עם הצוות שלכם – עצרו לרגע. שאלו את עצמכם: עד כמה הקשבה אמיתית נוכחת כאן? האם אנחנו בונים מרחב שבו אמון יכול לפרוח, והאם זה מה שיגדיר אותנו כמקצוענים מהשורה הראשונה?

בסופו של דבר, שם נמצא היתרון התחרותי האמיתי 

של מנהלים וארגונים בעידן הנוכחי.